English
Hebrew
לזכרו של חיים צ'ילג
הספד שנשא יורם על קבר חיים צ'ילג
אני עומד כאן מול הקהל הגדול הזה שבא ללוות את אבא בדרכו האחרונה, ורבים גם הקרובים והמכרים שרצו להגיע מחו"ל ולא יכלו, ואני אומר לעצמי, אבא אתה איש גדול והרבה אנשים מוקירים ומעריכים את מה שיצרת ומה שבנית.
יש כאן אנשים שפגשו את אבא בנקודות דרכים שונות במהלך החיים ואין אחד שיכול להשאר אדיש ולא להעריך את פועלו.
איו זו תכנית "חיים שכאלה" אבל בכל אופן אני רוצה לציין כמה נקודות בחייו של אבא שהשפיעו על הסובבים אותו וכמובן על משפחתו.
אבא יליד צ'כוסלובקיה, בן לקרול וינקה שהיו בעלי אחוזה ענקית של אלפי דונמים, ארמון ומפעלים שונים כמו מפעל אלכוהול, מנסרה, יקב וכמובן סוסים,פרות,שוורים,טרקטורים וכו'..
אביו שראה את הכשרונות הטכניים העצומים הגלומים באבא שלח אותו ללמוד טכנאות רדיו במפעל "אוריון" כי אמר "החווה והעושר חשובים אבל חשוב שיהיה גם 'בעל מקצוע' כפי שאמרו אז שאפשר יהיה'לחיות גם על הקרח' ". סבא קרול לא תיאר לעצמו עד כמה צדק.
הגיעו ימי האימה של הנאצים.המשפחה התפצלה והתנפצה. סבא, סבתא והאחות הקטנה מריקה נשלחו למחנה עבודה ומשם לאושוויץ למשרפות. אגי האחות ניצלה בדרך נס בבודפשט.
אבא עבר את אימי השואה במקומות שרק הזכרת שמם גורם לפחד איום: בוכנוולד , שליבן, מטהאוזן. בכל המקומות האלו הצילה את אבא העובדה שהיה אדם חזק באופן גופני,ספורטאי, והמקצוע טכנאי רדיו – מקצוע לו היו זקוקים הנאצים מאוד ולכן השאירו אותו בחיים. וכך יכול אבא, שנאלץ לתקן מכשירים אלקטרונים, לשמוע לפעמים בסתר תוך סכנת מוות את ה BBC ולהודיע למחתרת על התקדמות הצבא האמריקאי והבריטי.
ב-5 במאי 1945 שוחרר שלד אדם במשקל 38 ק"ג עם דלקת ריאות חריפה ממחנה ההשמדה מטהאוזן. והוא, עם תאוות חיים אדירה, חזר למשק בצ'כוסלובקיה וקיבל אותו חזרה לידיו ומיד החל במלאכת השיקום כשבמקביל החל בלימודי הנדסת חשמל. אבל לא לאורך זמן – הקומוניסטים השתלטו על צ'כוסלובקיה ואבא "הבורזוי" בעל הקרקעות נאלץ לעזוב פעם נוספת את הרכוש העצום ולברוח בחוסר כל לישראל.
כאן גויס לצבא שהכיר מייד ביכולתו והציב אותו בחיל הקשר. אבא היה זה שהסב משדרים שנגנבו מהצבא הבריטי לתדר אזרחי וכך נולד על המשדר הראשון שאבא בנה - "גלי צה"ל". אבא המשיך לשרת במילואים בגדוד קשר מטכ"ל עד לאחר מלחמת ששת הימים. עם שחרורו, ולאחר שעבד כשנתים אצל אליעזר גולדשטיין, הקים אבא משפחה, התחתן, אני נולדתי וגם יצא לדרך עצמאית.
על פעילותו לאורך השנים ניתן לכתוב ספר עב כרס. אני אציין רק כמה נקודות.
הטיפ רקורדר הראשון שנבנה בארץ לשימוש ביתי ב 1952.
הפיתוח של מגבר הקול הסטריאופוני הראשון בארץ 1956
הטלוויזיה הראשונה בארץ 1959.
האנטנות לקליטת טלויזיה הראשונות בארץ 1960.
אנטנות מרכזיות 1963.
מעבדות אקוסטיות אולם התצוגה הראשון בארץ לציוד הי- פיי 1964
טלוויזיות מיוחדות לקיבוצים.
מעבדות לשון.
אינטרקום דיגיטאלי.
טלווקס-מוצר שכמעט כל מי שהוא היום משהוא בעולם ההיי טק בארץ יודע מה זה ובנה לעצמו אחד כזה.
ציוד ואמצעי ייצור רובוטיקה. כל שורה כמה מילים אבל כמה ידע ויכולת גלומה בכל שורה כזו.
נמצאים איתנו כאן אנשים שודאי זוכרים את העזרה והידע שנתן להם אבא על מנת שיוכלו להתחיל את העסק של עצמם.
מה שאפיין את אבא לאורך כל השנים: חריצות , אמינות , יושר ורצון לעשות את הדברים הכי טוב שאפשר, אבל תמיד ברוח טובה ובשקט.
אנחנו ילדיו נהנינו מאבא שבנה מערכת חיים נהדרת עם אמא כשמשני הצדדים יש לא רק אהבה אלא גם הערכה הדדית עמוקה. תמיד לאורך כל השנים הוא סיפר לנו על בית ילדותו. לנו הילדים שגדלו בארץ על משחקי דודס, פורפרות וגוגואים הסיפורים הללו נראו לנו כמו סיפורי אגדות. אבל התרחש נס. המשטר הקומוניסטי נפל ואבא האיש המסודר, היה מוכן כבר עם כל הניירות להחזיר לעצמו את שאיבד פעמיים. הסלובקים לא ויתרו בקלות אבל אף אחד לא יכל לגבור על אבא והוא קיבל פעם נוספת את הרכוש. זה כמעט לא יתכן שבתקופת חיים אחת אדם יאבד את רכושו פעמיים ל-2 משטרים אפלים ונוראים ויזכה לראות את המשטרים נופלים, ופעמיים יחזיר לעצמו את הרכוש ובכך לנצח את כוחות הרשע.
איפה יש היום אנשים הדוברים הונגרית, סלווקית, צ'כית, גרמנית, אנגלית,צרפתית,עברית ואפילו לטינית – כמה זה? 8 שפות.
בשנים האחרונות ראינו את אבא נאבק במחלה שראשיתה בימי מחנות הריכוז. זה היה מאבק נועז חסר פשרות ומי שלא ידע לא יכול לתאר לעצמו שתוך כדי עבודה ואפילו תוך כדי נסיעות לחו"ל מבצע אבא דיאליזה לעצמו 4 פעמים ביום. אבל לאחר שנות מאבק במחלה הלך גופו ונחלש, אם כי ברוחו מעולם לא התייאש. עד הרגע האחרון נלחם במחלה עד שלבסוף הכריעה אותו . אבא ידע להנחיל לנו, לילדיו ולנכדיו מורשת של משפחה שרובה הושמד. הוא הנחיל לנו ערכים כמו יושר, אמינות ורצון להצטיין ורצה שתמיד נהיה מלוכדים, מאוחדים ועוזרים זה לזה.
כאן מעל במה זו ולפני כל הקהל הגדול הזה אני מבטיח שאנו נקיים את צוואתו. לסיום אני מבקש להגיד עוד תודה אחת מיוחדת לאישה אחת מיוחדת קטנה במידות וענקית ביכולת. אמא, שהיתה בת זוג נהדרת לאבא במשך יותר מ-50 שנה, לא הסכימה לוותר עליו ונלחמה בשבילו כמו לביאה פצועה. תודה לך אמא בשם הילדים והנכדים. ותודה לכם, לכל הקהל העצום שהגיע ביום חורף בו השמים בוכים ביחד איתנו, להשתתף איתנו בצערנו.
